השיר הזה, Ein Mann מאת אוייגן רות, מודבק בחזית דלפק הקבלה במחלקת פה, לסת ופנים בבית החולים של מינכן. הרבה זמן אני מתכנן לתרגם אותו, ולבקשת מי שביקש אני סוף-סוף מבצע.
אדם אשר כספו בלי הרף
קופת חולים לקחה ברצף
מגיש מסמך, אישור, חותמת,
לראות השקעתו חוזרתעד התשובה חולף הזמן
אך תחת כסף מזומן
מוסבר: לפי סעיף נסתר
אינו זכאי לשום דבר
אכן, לפי הרכב הסל
טיפול כזה מזמן בוטל
כך שלפי התקנות
אין מה לבוא בטענותכנגד זאת החוק קבע
אם כן או לא היה מודע
גם לקופות השוק קשוח
לכן עולים דמי הביטוח
אותם צריך לפי הלוח
כעת לתת ללא ויכוחמאז בכל דוי או צרבת
יזכור: קופת חולים אוייבת.
תפרים 
פינגבק: הוואקום האפור בנשמת הפקידות | תפרים
פינגבק: ערֶבים זה לזה – הפרקטיקה | תפרים